גילגול נשמות ומעבר

הצעד הראשון שעל כל אדם שרוצה להתקדם בסולם דרגות הרוחניות והשואל עצמו מעין באתי, לשם מה
נבראתי, עליו לדעת את ההבדל שבין גוף חי למת. מה ההבדל ? ההבדל הוא שכאשר מישהו מת, הנשמה
: הרוחנית, או כוח החיות, נוטש את הגוף, ואז הגוף נקרא "מת". ישנם אם כן, שניים
הגוף, וכוח החיות שבתוך הגוף. בתודעת הבורא אנחנו מדברים על כוח החיות שבתוך הגוף. זה ההבדל שבין
. מדע רוחני למדע החומרי הרגיל. ראשית, על כל אדם להבין שהוא נשמה, או משהו השונה מגופו

ניתן להבין זאת בכל רגע בחיים. דרושה רק מעט תבונה. תינוק למשל, גדל והופך לילד, הילד הופך לנער, הנער
הופך למבוגר, והמבוגר הופך לזקן. אולם למרות השינויים התמידיים הללו שמילדות לזיקנה, הוא מרגיש את
עצמו אותו אחד, בעל אותה זהות. שימו לב: הגוף משתנה, אבל לא הנשמה, ששוכנת בגוף. הגיוני להסיק כאן
. שכאשר הגוף הנוכחי יתכלה, נזכה בגוף אחר. זה נקרא גלגול נשמות

כאשר אנשים מתים, למעשה, רק הגוף הפיסי מת. ורק על-פי מעשיו בעולם זה, יקבע לו הגוף המתאים. חוקי
הטבע הם אלה שלמעשה שולטים בכל - כולם כפופים להם לחלוטין, אלא שברוב בערות האנשים חושבים
שהם חופשיים; הם מדמים שהם חופשיים למרות שהם כפופים לגמרי לחוקי הטבע. מעשינו העכשוויים - בין
. אם הם טובים ובין אם רעים - קובעים איפוא את לידתנו הבאה

עליכם לזכור שאתם ישויות רוחניות, אבל כיוון שאתם מותנים עתה לחומר, אתם נתונים לחוקי הטבע
. החומרי. כל אדם מכל דת בעולם יזדקן בסוף. מדע ההזדקנות הוא חוק טבע החל על כולם

על כל אדם לזכור - ישנו רק אלוהים אחד, וחוק טבע אחד, שכולנו כפופים לו. אנחנו נשלטים בידי העליון, לכן
. זו סכלות ובערות נוראה לחשוב שאנחנו חופשיים ויכולים לעשות ככל העולה על דעתנו

. הדבר הראשון שכל אחד צריך להבין זה שאנו נשמה רוחנית. ובגלל שאנו נשמה רוחנית, אנו משנים גוף
, זה הבסיס של הבנה רוחנית. גופנו יבוא יום אחד אל קיצו, יתכלה, יחזור אל העפר ממנו בא. אבל מהותינו
הנשמה שלנו לא תתכלה. אנו נקבל גוף אחר, ממש כמו שמחליפים חולצה או מעיל. אם תראו מחר מישהו
מוכר הלבוש בבגדים שונים משל אתמול, האם פירושו של דבר שהוא מישהו אחר ? לא. באופן דומה, כל פעם
שהאדם מת, הוא משנה גוף, אבל אתם, הנשמה הרוחנית שבתוך הגוף, אינכם משתנים. אדם המתמרד נגד
. הכוח העליון, שרוי בבערות; הוא חי בגן עדן של שוטים, חושבים שכאשר הגוף נגמר, הכל נגמר. זו סכלות

תהליך גלגול הנשמות הינו סמוי ביותר. איננו מסוגלים לראות בעינינו החומריות את הנשמה הרוחנית. (ניתן
כיום לראות רק חלק קטן מהנשמה - כדוגמא, ע"י הצילום הקרליניאני, לראות את ההילה ואת צבעיה בכל
אדם, בבעל-חיים ובצמחים). זוהי השכבה הקרובה ביותר לגוף הגשמי. הנשמה של האדם היהודי מורכבת
. מחמש שכבות, כפי שמפורט בספרי הקבלה ובמקורותינו הקדושים

כיוון שאנו נשמה נצחית, בהתאם לפעולות שלנו בעולם החומרי-הארצי, אנו מחליפים גופים. לכן צריך לדעת
כיצד להפסיק את התהליך הזה, כיצד אפשר להישאר בגופנו המקורי, הרוחני. רק אדם היודע את טבעו הנשגב
, של הבורא, ופועל תמיד לעשיית מצוותיו, תוך עזרה תמידית והתחשבות בזולת, השפעה חיובית על סביבתו
. אינו שב ונולד בעולם החומרי לאחר נוטשו את גופו, אלא מגיע למשכנו הנצחי של בורא עולם

אבל אי אפשר להבין אל אלוהים דרך שכלתנות חומרית. צריך תחילה להתעלות למישור הרוחני, ואז יש את
התבונה המספקת להבין אותו. ולאחר שמבינים את אלוהים, מכל הבחינות בחיים בעולם הגשמי, לא מקבלים
, עוד גוף חומרי, אלא שבים הביתה לאלוהות. חיים לעד, ללא כל שינויי גוף בהם הנשמה אינה רוצה לעולם
כך בגלל מעשיה בעולם זה, נקבע בה תמיד המשפט: על כורחך אתה מגיע לעולם זה, על כורחך אתה חי, על
.
כורחך אתה מת ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש-ברוך-הוא

החברה המודרנית כולה פועלת על בסיס המחשבה המוטעית הזאת שהגוף הוא עצמי. זו מנטליות של כלבים
וחתולים. אז אם משאירים את האנשים בחשכת המנטליות הכלבית וקוראים לזה תרבות מתקדמת, זו הולכת
. שולל מאין כמוה. צריך לזכור שרווחה חומרית באה כמאליה בעקבות רווחה רוחנית

וכיצד זה קורה? נניח שיש לך מכונית. אז כפי שאתה מטפל בעצמך, באופן טבעי תטפל גם במכונית. אבל אתה
לא מזהה את עצמך עם המכונית. אתה לא אומר, "אני המכונית הזאת". זו שטות גמורה. אבל זה מה
שהאנשים עושים. הם דואגים יותר מדי ל"מכונית" הגופנית וחושבים שהמכונית זה הם עצמם. הם שוכחים
שהם שונים מהמכונית, שהם נשמה רוחנית שיש לה עניינים אחרים בכלל. ממש כשם שאיש לא שותה בנזין
כדי לחוש סיפוק, איש גם לא מסוגל למצוא סיפוק בפעילות גופנית. צריך למצוא את המזון המתאים לנשמה
. שהוא בעשיית מצוות והתקרבות אל השורש שממנו באה כל נשמה

רוב האנשים הדתיים אומרים, "אני מאמין..." אבל איזה ערך יש לאמונה כזו? אתה יכול להאמין במשהו
שאפילו אינו נכון. יש אנשים שאומרים, "אנחנו מאמינים שלחיות אין נשמה". וזה לא נכון. הם מאמינים
שלחיות אין נשמה כי הם רוצים לאכול אותן, אמנם לחיות יש נפש בלבד, אך גם להן יש את הזכות להתקיים
. בדיוק כמו לאדם

יש אנשים שמאמינים בפסלים, למרות שידוע שלא נכון לעשות כך. מה שנכון להאמין בו, הוא שברגע שהנשמה
עוזבת את הגוף, אין לגוף שום תועלת. אי אפשר לעשות אתו כלום. קל מאד להבין את זה. אבל אפילו גדולי
המדענים והוגי הדעות לכאורה נשארו רדודים כל כך כיום, שהם מתקשים להבין זאת. החברה המודרנית
- שרויה במצב מחפיר למדי. טענתם הנפוצה של המדענים היא, שאם המדע לא הוכיח את המצאות הנשמה
. זה אומר שאינה קיימת. אך חובה עליהם להבין שמדע אמיתי פירושו ידע מלא על הכול - חומרי ורוחני כאחד




. בעיניים גשמיות אין רואים שום דבר רוחני