/ לתפריט הראשי / / דף -8 / / דף -7 / / דף -6 / / דף -5 / / דף -4 / / דף -3 / / דף -2 / / דף -1 /






?? מי אתה, אדוני האדם

? ובאמת, מי אני? מי אתה ? מי את? ממה אנו עשויים? האמנם אנו בסך הכל גושי בשר מהלכים

, נתבונן נא בשכלנו באדם המת. במה שונה הוא מעצמו בעת שהיה חי? עיניו במקומן בדיוק כשם שהיו. נפקחן
האם יראה?? נזעק אל תוך אוזנו, האם ישמע?? הנה מיתרי הקול, הפה, הלשון והשפתיים קיימים, האם
? מסוגל הוא לדבר?? רגליו אינן פגועות, מדוע אינו עומד עליהן

התשובה המחוייבת לאחר כל התפלספות אפשרית היא אחת: "מלבד הגוף הנראה לעינינו, קיימת בתוכנו
." מציאות רוחנית המפעילה ומחיה את הגוף החיצון . ובהעדרה, הגוף מוטל דומם כאבן

המתבונן יבין מעתה במהירות כי ה" אני " העיקרי והאמיתי שלו הוא אותו אדם רוחני המפעיל את גוש
הבשר. ואין גוש הבשר הנראה לעין, אלא כחליפה הנעה, עולה במדרגות ויורדת, שרוולה נכפף ונפשט, בהתאם
. לפעולת מי שבתוכה

ואכן, מלבד הידוע ביהדות כדבר פשוט כי הגוף, עפר מן האדמה הוא ["וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן
, האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים ". בראשית ב, ז], ועיקר האדם הוא נשמתו, מתאמתים הדברים בזמנינו
. לחלש באמונתו, גם ע"י מחקרים חדשים אשר חלקם יובא בפניכם


מתוך דברי הבורא בתורה אשר העניק לנו, (ומתוך אותם המחקרים הנ"ל), ברור מאד כי מות הגוף אינו
מותינו , אלא יציאתנו מתוך ה"חליפה" אשר ליותה אותנו כמה עשרות שנים, וכניסתנו אל חיים מסוג אחר
. לגמרי

לתוספת ביאור והבהרת המצב המטריד את רובינו מידי פעם, והקרוי בפינו "מוות",נוסיף, כי כשם שעם
לידתנו אל העולם הזה התנתקנו מאיבר חיוני אשר היינו עטופים בו והוא היוה חלק מגופנו ממש, הלא היא
, השיליה , ועברנו מצורת חיים של עולם קטן וחשוך הגדוש מים אשר אנו חגים בתוכם, ניזונים דרך טבורינו
עינינו ופינו חתומים וכו', אל צורת חיים של עולם ענק, מואר, צבעוני ורועש , אשר אנו מהלכים בו על רגלינו
, ללא שיליה, נושמים אויר וניזונים דרך אפינו ופינו, וטבורינו סגור וחתום. כך עם פרידתינו מן העולם הזה
. עוברים אנו כעין תהליך שני של לידה . מתנתקים אנו מגופינו , ונולדים אל עולם אחר לגמרי


השארות הנפש - מחקרים ועובדות

: השארות הנפש לאחר המוות מוכחת מכמה וכמה מציאויות ומחקרים. מהן

. א. מחקרי דיווח מתים במוות קליני שחזרו לחיים
.( ב. דיבוקים (ראה בנושא שדים באתרי
. ג. הופעת נשמות כבחייהם
. ד. גלגולי נשמות
. ה. סיאנסים


לפני שאפרט את המחקרים והעובדות בכל התחומים הנ"ל, חובה להדגיש כי אין להכנס לתחושת פחד או
חרדה כלשהי כתוצאה מתגליות מדעיות חדשניות אלו (ובפרט מאותן העוסקות בשיחה עם נשמות אנשים
שחיו כמונו כאן בעבר), אלא אדרבה, עלינו לשאוב עידוד רב ולשמוח מן העובדה שהמוות איננו חידלון אלא
מעבר לצורת חיים אחרת. (אם כי הדבר כמובן מחייב התבוננות יתר בתפקידנו האמיתי בתקופת חיינו כאן
.( בעולם, וכפי שננסה לברר ולהתבונן יחד בהמשך

חקר תופעת ה"כמעט מוות" מצביע על אלמנטים רבים המשותפים למיליוני עדים (30 מיליון !) מכל קצוות
כדור הארץ. התיאור הראשוני והמשותף לכולם הוא ריחוף מחוץ ומעל לגוף הפיזי. העדים מספרים, כי היו
ערים לכל האירועים שהתרחשו סביבם. לאחר מכן רובם מתארים הימצאות בסביבה מוארת ובעלת יופי
. פנימי "וגלישה" דרך מנהרה חשוכה לעבר אור בהיר. רבים מספרים על קול שדיבר אליהם

עכשיו אוכל לעבור לפירוט המחקרים החדשניים והעדויות שאומתו בכל נושא מחמשת הנושאים המוצגים
. באתרי

דיווח השבים לחיים ממוות קליני

ההגדרה המדעית למוות היא צירוף כל הפרטים הבאים: דום לב, העדר פעילות מוחית-אין גלי מוח, הספקת
. חמצן לתאי המוח פוסקת, ירידה בטמפרטורת הגוף ושיתוק עולם התחושות

. על פי סקר ענק של מכון "גאלופ" בארה"ב, כשמונה מליון (!) אמריקנים שבו לחיים לאחר שמתו מוות קליני
בעולם כולו מוערך מספר האנשים אשר שבו לחיים לאחר מוות קליני בכשלושים מליון (!) איש. המפליא הוא
שרובם ככולם מדווחים על חוויות דומות אשר חוו בעת תהליך מותם. חלקם אף יודע לספר על שהתרחש
' בסביבה הקרובה וגם הרחוקה של גופתם המתה. (המספר הרב בדורנו של השבים לחיים מוסבר על ידי פרופ
קנט' רינג, פרופ' לפסיכולוגיה תודעתית באונ' קונטיקט ומייסד מח' חקירת "תופעות כמעט מוות" באונ', בכך
.(" ש"טכניקות ההחייאה החדשניות בזמנינו החזירו אנשים רבים ממצב של כמעט מוות אל החיים

לפי הציטוט מספרי מחקר, הנה ציטוט כתבת תמצית מן העיתונות אשר הופיעה תחת הכותרת "האמנם יש
?" חיים לאחר המוות

יש חיים אחרי המוות, טוענים - בפעם הראשונה - אנשי מדע, רופאים ופסיכיאטרים שחקרו במשך שנים
ארוכות חולים שנחשבו מבחינה רפואית למתים, וחזרו אחר-כך לחיים - מצאו קווים משותפים בסיפוריהם
. המעידים, לדבריהם, כי המוות אינו חידלון

ציטוט נוסף מכתבה שהתפרסמה בעיתון
Weekly World News
התפרסם בפורטל המפורסם של אינטרנט זהב תחת הכותרת: מדענים מאשרים: הנשמה חיה לנצח
הידיעה הזו, שהנפש ממשיכה לחיות גם אחרי שהמוח מחזיר ציוד, היתה רוב הזמן מנת חלקם של
- מיסטיקנים, תמהונים וכאלה ששכמעו את עצמם שגם המוות לא יפריד ביניהם לבין החיים. לראשונה
. הוכחה מדעית חד-משמעית - הנשמה חיה לנצח

במשך שנה ערכו מדענים מהמכון הטכנולוגי בקליפורניה, בראשותו של ד"ר סם פארניה, מחקר בו ראיינו 63
אנשים שחוו התקף לב ולמשך מספר דקות מוחם היה מת עד שהכרתם הושבה אליהם. המדענים מצאו שאיך
שהוא, החולים המשיכו לחשוב כל הזמן הזה. יתרה מזו, רבים מהם זכרו שעזבו את גופם, הגיעו לשערי
. שמים ופגשו קרובים שכבר מזמן אינם בין החיים

יש לנו קבוצה של אנשים, שקלינית, מוחם מת, אך הם ממשיכים לקיים את תהליך החשיבה בבהירות רבה
. ויוצרים לעצמם זכרונות, גם ברגעים בהם מוחם אמור לא לתפקד כלל וכלל", אומר ד"ר פארניה

הסקפטים טוענים כי כאשר תהליך החימצון בגוף מגיע לרמה נמוכה, או בהשפעת תרופות, חולים מפתחים
. הזיות. ד"ר פארניה אומר שרמת החמצן אצל החולים אותם בדק היתה נורמלית לגמרי

ואם זה לא מספיק, אחד החולים היה בן שנתיים כאשר לבו בגד בו. כאשר החלים, הדהים את הוריו וצייר
להם את עצמו רוכן מעל גופו. נשמתו היתה קשורה לבלון. כאשר נשאל מה הבלון הזה, אמר הפעוט: "כאשר
.( אתה מת, אתה רואה אור בהיר ואתה קשור למיתר (ראה הרחבה בהמשך בנושא חוט כסף רוחני באדם

ד"ר ריימונד א. מודי, רופא צעיר המתמחה בפסיכיאטריה ובעל תואר ומרצה בפילוסופיה מאונ' ווירג'יניה
מביא בספרו "חיים לאחר החיים" שיצא לאור לאחרונה, עדויות של אנשים ש"ראו את המוות"; חולים
." קשים או פצועי תאונה שהוכרזו מתים אך נשארו בחיים כ"ניסים רפואיים

הם מספרים על נסיונם בצורות שונות
אך אלמנטים מסויימים משעות או רגעי "הפטירה" חוזרים בכל הסיפורים: מנהרה אפילה, אור גדול וחזק
שהיה "ישות" שופעת אהבה ללא קץ. הישות דברה עמם בדרך של העברת מחשבות. הם ראו את כל קרוביהם
וידידיהם שנפטרו לפניהם באים לקראתם, הם ראו תמונות מהירות אך ברורות, מחייהם, ששעברו לפניהם
בסדר מופתי וכרונולוגי וכולם, בלי יוצא מן הכלל, היו מסוגלים לראות ולשמוע את כל הנעשה סביב גופם
הגשמי שעזבו "למטה". כולם סיפרו פרטי פרטים על שולחן הניתוחים עליו "נפטרו" או על המכונית
המרוסקת בה "נהרגו", פרטים מדויקים עד לפרט הרפואי הקטן ביותר, והרופאים שטיפלו בהם אינם מבינים
. איך קלטו אותם, שעה שהיו מתים לפי כל כללי הרפואה: ללא דופק, ללא נשימה וללא גלי-מוח

. ידעתי שאני נפטרת ,סיפרה אישה ש"נפטרה", אך לא יכולתי לעשות דבר, כי אף אחד לא שמע אותי
יצאתי מתוך הגוף, אין לי ספק בכך, כי ראיתי את גופי מונח על שולחן הניתוחים ושמעתי את הרופאים
. מוותרים עלי, הרגשתי נורא, כי לא רציתי למות. פתאום ראיתי אור. הוא היה עמום תחילה אך התחזק
- זה היה אור עצום, קשה לתארו. הוא עטף את הכל, אך לא סינוור אותי ויכולתי להמשיך לראות את חדר
הניתוחים. כשהאור הגדול היה עלי - או נכון יותר, כשהייתי בתוכו - לא הבנתי מה קורה, אך כשהאור
. שאל אותי אם אני מוכנה למות, היתה לי הרגשה כאילו שאני מדברת עם אדם. אך זה לא היה אדם
זה היה האור שדיבר... שהתקשר. ידעתי שהאור יודע שלא הייתי מוכנה למות. היתה לי הרגשה כאילו אני
"... נבחנת. הרגשתי כל-כך טוב הרגשתי ביטחון ואהבה. קשה לתאר, קשה להסביר


: עדה נוספת, סוזי הולדה, מתארת את "כמעט המוות" שלה כך

הוחשתי לבית החולים בחודש החמישי להריוני מכיוון שהייתי חולה מאוד. הרופאים היו בלחץ והחליטו
על ניתוח קיסרי דחוף, אולם אני הייתי חסרת דאגה. אני חושבת שבשלב הזה כבר גמלה בלבי ההחלטה
להסתלק... לאחר מכן אני זוכרת, שאיבדתי את ההכרה. הדבר הבא שאני זוכרת הוא שאני מביטה מעל
גופי, כשאנשים רכונים מעליו. אחר כך ראיתי עיגול מקרין אור לבן, ובתוכו אור כחול, ומצאתי את עצמי
נשאבת לתוך האור הכחול. שלווה רוגע ויופי מוחלטים הקיפו אותי. התחושה היתה כמו לצוף. נשאבתי
עמוק לתוך מנהרה, שבקצה היה אור, ובתוכה שמעתי קול מדבר אלי: "האם את באמת חושבת שעשית מה
שהיית צריכה לעשות? האם את מתכוונת להשאיר את ילדך סימון בן השלוש לבדו?" הקול הזה חזר על
עצמו ברכות שוב ושוב. חשבתי לעצמי: "אילו אנשים ידעו באמת מהו פירושו האמיתי של המוות, הם לא
היו פוחדים, מכיוון שאין זה משנה מה קורה לגוף שלך, אתה אינך נמצא בו. אתה תודעה משוחררת ומלאת
אור". הבנתי שזהו רגע הבחירה. יכולתי להמשיך לתוך האור, אך מצאתי את עצמי נשאבת בחזרה. היה מן
." רעש כזה, ופתאום מצאתי את עצמי בתוך הגוף שלי, כשמסביבו אינפוזיות והמולה גדולה




. כל שאומרים בפני המת, יודע