ישנם קרוב ל- 9 מליון מיני חיים. ישות החיים מתגלגלת בין כל אלה ויוצרת את גופיה הבאים בהתאם להלך
נפשה העכשווי (את שתזרע, תקצור) ובקבלה - [סיבה=תוצאה]. מבין אינספור ישויות החיים שמתגלגלות
בעולם החומרי, אולי אחת היא בת מזל. אם כולם היו בני מזל, הרי שכולם היו פונים לקבל את הידע החופשי
של מדע הרוחניות. אז מדוע לא כולם מאמצים את זה? כי הם בישי מזל. אומר שרק בני המזל פונים לתודעת
הבורא וחייהם נמלאים תקווה, נועם, חדווה וידע. ישנו דבר אחד שהינו מקור לחרדה. החרדה היא לאלו
שאינם בתודעה הרוחנית. סכלים וכופרים שכאלה יצרו להם תרבות מזויפת למען אושר רגעי. הם עובדים
קשה מאוד, יש להם בדרך כלל כסף לכל דבר, הם חיים באושר ועושר אך מרגישים תמיד ריקנות מסוימת
... ולא מוסברת

אותה ריקנות היא הרעב של הנשמה שמבקשת בתת מודע מהגוף שיתן לה את אותו המזון הרוחני שהיא כה
; זקוקה לו, מפני שבעולם החומר תמיד הכל נמאס לאחר פרק זמן מסויים. אחת הדוגמאות לכך היא האכילה
כאשר האדם רעב ומתחיל לאכול, הוא אוכל בתאוה גדולה, אך אחרי כמה דקות הוא מתחיל להתמלא באוכל
. ולהיות שבע, ואז האוכל כבר לא מענין אותו. זוהי דוגמא לפעולה מעולם החומר שנמאסת לאדם

החברה שלנו מזויפת. מספר עצום של מכוניות מיוצר מידי שנה, וכל כך הרבה כבישים נסללים עבורן. וזה יוצר
בעיות על בעיות. משום כך זה אושר אשליתי; ואף-על-פי-כן כולנו מנסים להיות מאושרים כך. אנחנו מנסים
להמציא אמצעים לאושר, שיוצרים רק בעיות חדשות. מה שמעורר חרדה הוא על אותם האנשים נחשלים
שמתייגעים כל כך, שלא לצורך, סתם עבור עינוג חושים. אפילו אם יש תועלת כלשהי בעבודה קשה, אנשים
אלה אינם יודעים מהי. כל מה שהם יודעים זה מין. או שהם צופים במופעי ערום או שמבקרים במועדוני
. חשפנות, הימורים, צורכים סמים כדי להגיע אל לאור בדרך מעוותת ובלי כל מאמץ או משהו מהסוג הזה
בדרך כלשהי הם נפלו לחיי גיהינום. אולם אין פירושו של דבר שכזה צריך להיות גורלם לעד. חייבת להיות
. דרך לגאול אותם

אנשים אינם מאמינים בחיים שלאחר המוות, כיוון שהם רוצים להימנע מהטרדה שבזה. אך לא ניתן להימנע
מזה. ממש כשם שמי שלא פועל על-פי החוק - נענש, אי אפשר להתחמק מחוקיו של אלוהים. אני יכול לרמות
, אחרים, לגנוב, להתחבא, ולהתחמק מיד החוק במדינה, אולם איני יכול להתחמק מן החוק העליון
חוק הטבע. זה קשה מאד כי ישנם עדים רבים. אור היום הוא עד, גם אור הירח, והבורא הוא העד העליון. אי
אפשר לומר "בצעתי את זה, אבל איש לא ראה אותי". הבורא הינו העד העליון שיושב בתוך הנשמה ורושם
. לפניו את כל מחשבותיך ומעשיך; הוא גם שמאפשר לאלה להתממש. בורא עולם נותן לנו בדרך זו הזדמנות
. אם אתה רוצה אותו, הוא יתן לך הזדמנות להשיג אותו, ואם אתה לא רוצה אותו, הוא יסייע לך לשכוח אותו
אם אתה חפץ להנות מחייך ולשכוח את האל, אז הוא ייצור את התנאים המתאימים לכך. ואם רוצים להנות
בחיים בתודעת האור העליון של הבורא, הוא יאפשר לנו להתקדם בתודעה. זה תלוי באדם ויש לו את חופש
. הבחירה בחיים לטוב ולרע

אלוהים אינו מתערב בעצמאות שלך. אם אתה חפץ לפעול על-פי הוראותיו - הוא יסייע לך; אפיל אם אתה
נכשל לפעמים. אם אתה כנה - "מעתה ואילך אהיה מודע לבורא עולם ואקיים את הוראותיו" הקדוש ברוך
הוא יעזור לך. גם אם אתה מועד, הוא יסלח ויעניק לך תבונה רבה יותר. תבונה של קולך האמיתי, של
האינטואיציה שמצויה בכל אחד מאיתנו ואומרת "אל תעשה את זה. או אל תגיב תיכף ומיד, המשך לבצע את
חובתך". אם אתה רוצה לשכוח את האל, אם אתה מחפש אושר ללא אור עליון, הוא יאפשר לך לשכוח אותו
. חיים אחר חיים

. גם אם אתה אומר שאין אלוהים - אלהים לא חדל להתקיים ואף אחד אינו פטור מהאחריות למעשיו כאן
ישנה ההבנה של האתאיסט העוסק בפעילות נפשעת, ובגלל זה אינו רוצה את אלוהים; כי אם היה חושב
שאלוהים קיים, מיד היה מתחלחל מעצם המחשבה על עונש. לכן הוא מתכחש לקיומו של האל. זו השיטה
שלהם. הם חושבים שאם אינם מקבלים את האל, אין גם עונש, והם יכולים לנהוג כרצונם. אפשר לומר בבית
המשפט, "אני מצפצף על חוקי המדינה" ואף-על-פי-כן אלה יאכפו עליך. מי שמתעלם מהחוקים, מושלך
לכלא ונאלץ לסבול. וכמותו, גם אם תכריז שאין אלוהים או שאתה אלוהים, עליך לשאת תמיד בתוצאות
. מעשיך, הטובים והרעים

המעשים יכולים להיות טובים או רעים. מי שמבצע פעילות טובה, זוכה בברכה רבה, ומי שחוטא, נאלץ לסבול
סיבה=תוצאה משום כך ספרי הקודש שלנו מסבירים שישנן דרכי כפרה רבות. כפרה פירושה מעשה שמבטל
את התוצאה הרעה של החטא. ממש כמו אדם חולה שהולך לרופא - התשלום שהוא משלם על הטיפול הינו
... מעין כפרה. כמה שמחלתו קשה יותר - הטיפול יעלה לו יקר יותר


תכלית חיי האדם - להבין את אלהים

יחסינו עם הבורא, כלומר הגשמה עצמית. תפיסתנו המוטעית לגבי זהותנו מקורה באבק שמכסה את ראי
. נשמתנו. ראי שמכוסה באבק אינו משקף את דמותנו כראוי, בעוד שראי נקי מראה את דמותנו כמות שהיא
. מדיטציה, ובעיקר מדיטציה קבלית הינה התהליך לניקוי הלב. פירושה לנסות ולהבין אתת יחסינו עם העליון

יש לנו יחסים עם כל דבר שאתו אנו באים במגע. עם הכרית עליה אנו יושנים, עם הכלב שלנו. לכולם יש
. יחסים. לאנגלים לרוסים, ולכל אומה יש את היחסים עם החברה שבה הם חיים עם בני משפחה, עם ידידים
? מה אם כן, יחסינו עם אלהים

אם תשאלו אנשים, רק מעטים ידעו להסביר את יחסיהם עם הבורא. הם אומרים "מה זה אלהים?" האל לא
קיים. אני לא מאמין באל, וכמובן שלא ביחסים עמו". הם אינם מסוגלים לראות בגלל הלכלוך שמכסה את
לבם. יש לנו יחסים עם כל דבר - מדוע שלא ננסה להבין את יחסינו עם הבורא? יצורי החיים שבעולם הזה
כולם מכוסים על-ידי מידות הטבע ומשועבדים לחומר, ובגלל זה אינם מסוגלים לראות את אלהים. הם לא
מסוגלים להבין אותו, ואפילו לא מנסים. אך אלהים קיים. באנגליה בבוקר יש ערפל. האם פירושו של דבר
שאין שמש? עינכם מכוסות, ולכן אינכם מסוגלים לראות את השמש. אך אם תשלחו מברק לצדו האחר של
העולם, יאמרו לכם "כן, יש שמש. אנחנו יכולים לראות אותה. היא מסנוורת מאוד ומאירה". רק בגלל חוסר
. ידע, אנשים מתכחשים לקיומו של אלהים או שאינם מבינים את יחסיהם עמו

הנקודה היא שזה לא שאלהים לא קיים - אלא פשוט שלמוח האנושי קשה להבין את העוצמה שלו. הבורא לא
- צריך לעשות דבר. אנחנו חייבים לעבוד לקיומנו - אנחנו חייבים לאכול, ורוצים גם להתענג על דברים שונים
אבל מדוע שאלוהים יעבוד? הוא לא צריך לעבוד, יש ממנו אנרגית אור עצומה לכל העולם. ניתן לראות כיצד
פרח גדל ופורח בשלל צבעים, שכולם ערוכים בשיטתיות מופלאה; בצד אחד נקודה קטנה, גם בצד שני נקודה
, קטנה. לבן בצד אחד, לבן נוסף בצד השני. גם הפרפר מציג סימטרייה אמנותית שכזו. מישהו צייר את כל זה
אלא שבמיומנות מושלמת ובמהירות, ומשום כך איננו מסוגלים לראות כיצד. זה נעשה באמצעות אנרגית אונו
. האין סופי של הבורא, אף שאיננו מסוגלים להבין כיצד

רק בגלל חוסר ידע אנשים אומרים שאין אלהים, ושאין לנו יחסים עמו. רעיונות שכאלה דומים למחשבותיו
של אדם רדוף שד. אדם כזה מדבר הבלים, וכמוהו, כאשר אנחנו מוצפים רק בצרות ובעיות והכל חשוך ואפור
מסביב, אנחנו אומרים שאלהים איננו אבל זה לא נכון. לכן דרושה לנו קריאה ותפילה אל הקב"ה ולאחר מכן
. לימודי הרוחניות אשר יחלצו אותנו מצרותינו והחושך שעוטף את ליבנו ואת זהותנו האמיתית יוסרו

הלב משול לראי. זה כמו מצלמה וכמו שזו מצלמת תמונות ביום ותמונות בלילה, כך גם ליבנו קולט תמונות
ושומר אותן בתת מודע. הפסיכולוגים יודעים זאת. הלב מצלם תמונות לאינספור וכך הוא מתכסה . איננו
יודעים מתי זה התחיל, אולם העובדה היא שבגלל המגע עם חומר, זהותנו האמיתית מתכסה. משום כך עלינו
, לנקות את הלב. ישנם תהליכים שונים לניקוי הלב - עשיית מעשים טובים מנקה את הלב בהדרגה, יוגה
מדיטציה, פעילות חסד. אולם למרות שהתהליכים הללו כולם מומלצים, בתקופתנו זה קשה מאוד. צריך
, להפוך למלומד גדול כדי לתרגל את דרך הידע הפילוסופי; צריך לקרוא ספרים רוחניים להעסיק את שכלנו
. לחפש אדם שהגיע להארה - כגון רב או אדם מקובל

מומלץ שכל אחד מאתנו ישאל "מי אני?" האם אני הגוף
". הזה? לא. האם אני האצבע הזאת? לא, זאת האצבע שלי. אם תחשוב על רגליך, תיווכח, "הו, זו הרגל שלי
כך תמצא שהכל שלך, אבל איפה "אני"? מדיטציה פירושה חיפוש אחר ה"אני"; פירושה מיקוד החושים
, כולם בצורה כזו. אלא שזה תהליך לא פשוט. צריכים לשלוט בחושים, ואלה הרי מושכים כל הזמן החוצה
. וצריך להחזיר אותם פנימה לצורך התבוננות עצמית

. שיטת היוגה למשל נחלקת לארבע תהליכים. הראשון הוא תרגול שליטה בחושים על-פי כללית מסוימים
אחר כך תנוחות ישיבה שנועדו לסייע למיקוד המחשבות. עם נשענים למשל, ולא יושבים זקוף, התרגול לא
יניב פירות. אחר כך שליטה בנשימה, ואז מדיטציה. אולם כיום קשה מאד לתרגל את כל זה. ובוודאי שלא
מיד. איש בעולם החומרי לא מחפש סבל אבל זה בא. זה בא באופן בלתי צפוי, כמו שריפה שפורצת ביער
מעצמה, בלי שאיש יצית אותה. איש לא רוצה מלחמות, אולם הם מתחוללות. איש לא רוצה רעב, אך יש
רעב. איש גם לא רוצה מגפות , ויש מגפות. גם מריבות איש לא רוצה, וכל הזמן רבים. זה כמו שריפת יער
שמכבי אש לא מסוגלים לכבות. לא די בידע המתקדם של פרופסורים, רופאים ומדע כדי לכבות את שריפת
הבעיות החומריות. ממש כשם שמכבי אש או מעט מים לא יצליחו לכבות שריפת יער ענקית - שום תהליך
. חומרי לא יכול לפתור את בעיות חיינו

יש דוגמאות רבות לזה. אב ואם שמטפלים בילדיהם. חובתם היא לטפל בילדיהם, אבל בסופו של דבר זה לא
הם שמגינים עליהם. כי כאשר חוק הטבע קורא לילדם, אין בכוחם למנוע את זה. אם כן, למרות שנהוג לחשוב
שההורים מגינים על ילדם, למעשה זה לא נכון. מישהו שט בים וחושב שהוא יושב בטוח בסירתו; האם הוא
באמת בטוח? לא. הוא יכול לטבוע. מטוס טס בשמים, וכולם חשים בטוחים, אבל לפתע פתאום התקלקל
אחד המנועים והוא מתרסק. שום דבר חומרי לא מסוגל להגן עלינו. ואדם חולה למשל, גם אם טובי הרופאים
יטפלו בו, לא בטוח שהוא יבריא. אז מהו הביטחון העליון? בכתובים הקדושים כתוב שאם הבורא בוחר
... מסיבה כלשהי להזניח מישהו - דבר לא יוכל להגן עליו

דוגמא לנושא זה קיימת במדע הרוחני של הקבלה והתורה שלנו: ידוע שלעולם דבר לא קורה סתם מעצמו כך
לבד לפתע פתאום. כמו שעץ לא יכול לצמוח לנגד עינכם בפתאומיות, כך גם זה לא פתאום. תמיד ישנה הסיבה
הראשונית, השורש שגדל והביא את הבעיה עד לאן שהגיעה - ואז התוצאה מכה את האדם יום אחד כאילו
בפתאומיות, האסון מכה בו, יש תאונה, מוות, מחלה, צרות ופגועים בהם מעורבים אנשים מסויימים
. במקרה? אילו אנשים אקראיים? לא ולא. שום דבר לא קורה סתם כך פתאום

הקבלה מלמדת אותנו שרוב הצרות שלנו בעולם זה הן בשליטתינו המלאה, כלומר בכח התנגדותינו לכח
. השטן, אנחנו נעשים המנצחים וחיים טוב יותר
אחת הדוגמאות לכך היא תגובה מיידית שלנו למצבים מסוימים בחיים, בהם מישהו בא
אלינו בטענות כלשהן או מרגיז אותנו או כאשר איננו מרוצים מדבר מה וכו'. להגיב תכף ומיד בחיים פירושו
. לשרת את השטן - הכח שמתנגד לנו ורוצה להכשילנו כל החיים ובכך האור העליון לא יכול להגיע אלינו
כדי להשיג אור זה בדרך קבועה יש לחשוב ולעשות בדיוק הפוך על הפוך ממה שרוצה מאיתנו כח השטן
. בחיים ופשוט להתנגד לו.
לקבלת יותר הרחבה, כדאי לעיין בנושא ספרים מומלצים באתרי

זו גם ההתנסות המעשית שלנו. אנחנו ממציאים אינספור שיטות לפתרון הבעיות שיוצרים חוקי הטבע, אולם
לא די בהן; הן לעולם לא יצליחו לפתור את כל הבעיות, או להביא לנו הקלה אמיתית. אז כיצד להיחלץ מן
. הטבע החומרי? התשובה - רק אם מנקים את הלב וללמוד על יחסינו עם הבורא עליון
, בלימודי היהדות ילמדו אותנו איך לפקוח את עיננו ולראות וזהו התהליך לניקוי הלב. ואחרי שהלב יתנקה
נוכל להבין את חוקי הבורא. אנחנו צריכים להיטהר. אם תיתן גביש סוכר לחולה צהבת, הוא יאמר שזה
. מר. האם סוכר מר? לא. זה מתוק מאד הסוכר מכל מקום, משמש תרופה לצהבת. זה ידוע ברפואה של היום
. באופן דומה ניתן לרפא את הצהבת המודרנית של חברה חסרת אמונה באמצעות חינוך לידע רוחני
. בהתחלה זה יהיה אולי מר, אבל ככל שנתקדם, נראה כמה זה נעים

מי שמבין את זהותו, את יחסיו עם אלוהים, מיד נהיה מאושר. אנחנו סובלים רק בגלל שאנו מזדהים עם
העולם החומרי. גם חרדות ופחד מקורם בהזדהות המוטעית הזו עם העולם החומרי - שהוא כולו מבוסס על
שקר ואשליה [שהם כולם 1 אחוז, לעומת 99 אחוז האמת והאור הנצחי של העולם הרוחני של החוש
השישי]. היום אתם אנגלים או שבדים כי נולדתם באנגליה או שבדיה; אבל בחיים הבאים אולי לא תיוולדו
כאן, אלא בסין, רוסיה, או בארץ אחרת. ואולי אפילו לא תיוולדו בכלל בגוף אדם. לכן עלינו להכיר את זהותנו
באופן מושלם. זהותה האמיתית של כל ישוב חיה היא שהיא משרתת נצחית של אלהים. מי שחושב
גם - "איני משרת של איש; תפקידי רק לשרת את הבורא" - הריהו בן חורין אמיתי. ליבו מתנקה מיד והוא
. זוכה בגאולה ומי שהגיע לזה, דאגותיו וחרדותיו נעלמות כולן

אדם כזה יודע, אני משרת את הבורא, אני יודע את חוקי היקום, אני מתפלל את התפילות המיוחדות ומתאחד
עם הבורא, אני חי לפי ואהבת לרעך כמוך ולא נותן לשטן להשתלט עלי, אני יודע מי אני, למה אני חי, לאן אני
הולך אז אלהים יגן עלי, וזאת גם בעזרת נוסחים מיוחדים של אותיות שקוראים אותן ושמצויות בקדושים
וכמובן בספר הזהר שלנו אז למה לי לדאוג? אדם כזה בדיוק כמו ילד שיודע שהוריו ידאגו לו. הוא פטור
מדאגה. אם הוא מתקרב לאש, אמו תזהיר אותו: "הו, ילדי הקט, על תיגע". היא תמיד משגיחה עליו, פן
. יאונה לו דבר רע. אז למה שלא נבטח בבורא? למעשה, הוא כבר מגן עליכם

אלהים מספק מזון לכולם. בחברה האנושית יש בעיות כלכליות, אבל באיזו חברה נוספת יש בעיות כאלה? לא
בחברת הציפורים, גם לא בחברת החיות. ישנם בערך 9 מליון מיני חיים, מביניהם החברה האנושית שהינה
, קטנה מאד. אך היא יצרה בעיות - מה לאכול, איפה לישון, איך להזדווג, וכיצד להתגונן. עבורנו אלה בעיות
אף שלמרבית היצורים - יצורי מים, דגים, צמחים, חרקים, ציפורים, יונקים ושאר מליוני על מליוני היצורים
עבורם זה לא בעיה בכלל. גם הם יצורים חיים, ואל תחשבו שהם שונים מאתנו; לא רק האדם חי, והשאר
כולם מתים. לא, הם חיים ממש כמונו. ומי מספק להם מזון ומקלט? בורא עולם. צמחים ובעלי חיים לא
הולכים למשרד, גם לא הולכים לאוניברסיטה ומקבלים הכשרה טכנולוגית כדי להרוויח למחייתם, אז כיצד
. הם אוכלים? אלהים מספק להם. "הנותן לחם לכל חי רצון" (תהילים). פיל אוכל מאות קילוגרם מזון ליום
? מי מספק לו את זה? אתם עושים איזשהו סידור עבור הפיל? וישנם אלפי פילים. מי מספק להם מזון

יש אנשים ומדענים שכל אונם מנוצל לרעה, למטרות הרס. כמו מי שהמציאו את פצצת האטום. אין ספק
שהם חכמים מאד, אלא ששכלם נוצל לרעה. הם יצרו דבר מבעית. תיצרו משהו שיפסיק את המווות. מה
הטעם ליצור משהו שיהרוג בן רגע מיליוני אנשים? בן כה וכה הם ימותו - היום, מחר, או בעוד מאה שנה. מה
עשו המדענים? תמציאו משהו שאנשים לא יצטרכו למות, שלא יהיו עוד מחלות, ושלא תהיה זיקנה. אז נאמר
שעשיתם משהו. אבל הם אף פעם לא פונים לאלהים. הם אף פעם לא מנסים להבין אותו, ומשום כך אונם
. מנוצל לרעה

אותם חומרנים שמתעלמים מיחסיהם עם הבורא נקראים אפיקורסים, או חמורים. ישנם אחרים הנקראים
ה"נחותים באדם". חיי אדם נועדו להגשמה רוחנית. זוהי זכותו המיוחדת של כל אדם - לנסות ולהבין את
הבורא. ורק מי שמבין אותו נחשב למשוחרר, בן חורין ומאושר. זוהי איפה, חובתנו. ואכן בכל בכל חברה
, אנושית קיימת שיטה "דתית", שבעזרתה יכול האדם לנסות ולהבין את אלהים. ולא משנה אם זו דת נוצרית
הינדית, יהודית ועוד. התכלית היא אחת - להבין את הבורא ואת יחסנו עמו. אדם לא חייב לחזור בתשובה או
להיות דתי כדי להבין את הבורא. מספיק שהוא לומד רוחניות ו/או קבלה יהודית ובאמת רוצה לדעת יותר
. להתפתח ולעלות במדרגות רוחניותו. זוהי חובתו של האדם, וחברה שמתעלמת מזה, היא חברה של חיות

, חיות אינן מסוגלות להבין מהו אלהים "מותר האדם מן הבהמה" עניינן של החיות מסתכם כולו באכילה
שינה, התרבות והתגוננות. ואם גם אנחנו מתעניינים רק בזה, אז מה אנחנו? חיות. מי שמחמיץ הזדמנות ללמוד
, את הבורא - הינו "הנחות באדם". נשמה מתגלגלת לגוף אנושי אחרי 9 מליון לידות במיני חיים שונים
. ואף-על-פי-כן אינם מנצלים את זה לפיתוח תודעת אלהים, אלא סתם להגשמת נטיותיהם החייתיות
. משום כך הם הנחותים באדם

יש אתאיסתים שנגועים באתאיזם שלא מאמינים באלהים ואומרים "אין אלהים, הכל זה אבולוציה וטבע
שהתפתח משך מליוני שנים" הידע האמיתי שלהם נגנב בידי האשליה. כי אם הם חושבים עצמם בעלי כוח
גדול וידע עצום, מדוע הפכו לכלבים? אפשר להפריך את דברים בטיעונים רבים, ולמרות זאת הם מתכחשים
לקיומו של האל. הם מאמינים באתאיזם, ומכאן שנלקח מהם כל ידע. שהרי ידע פירושו לדעת את הבורא
. ואת יחסינו אתו

מי שרוצה להבין את יחסיו עם הבורא, יש דרכים לכך. ישנם ספרי קודש ודת שפתוחים כיום באופן חופשי לעיונו
של כל אדם, יש ידע - אז מדוע לא לנצל את כל זה? כולם צריכים ללמוד את הידע הזה, בבכל ספרות קודש
נאמר "אני אלוהיכם ", "כל ישויות החיים הינן חלקיקיו שלו" הן שוות לבורא מבחינה איכותית, אולם שונות
בכמות. אנחנו שווים לבורא ובו-זמנית שונים ממנו. אלה היחסים שביננו. אנחנו זהים לו אמנם, באיכות, אולם
אם נלמד את עצמנו בדקדקנות, נמצא שגם אם מצויות בנו כמה תכונות יפות, אלו קיימות באלהים בכמות
גדולה לאין ערוך מפני שהוא כולו אור אינסופי שרק נותן ונותן מהשפע האדיר שמצוי בו. האדם צריך ללמוד
. רק איך לקחת מהשפע הזה

כולנו חלקיקים שונים של הישות המקורית. בורג הוא רב ערך כל עוד הוא מחובר למכונה ומתפקד עם כל
המכונה. אולם אם מתקלקל, או מוצא מהמכונה, ערכו אובד. האצבע שלנו יקרת ערך כל עוד היא מחוברת
לגוף ומשרתת את הגוף. אבל אם היא נקטעת, מה ערכה? כלום. זה דומה ליחסנו עם הבורא: אנחנו
חלקיקים מזעריים שלו. מכאן שחובתנו להגדיש את אונינו לו ולשתף עמו פעולה. ואלמלא כן, אנו חסרי
תועלת. כמו מנותקים. כאשר האצבע הופכת חסרת ערך, הרופא אומר, "קיטעו אותה כי אחרת היא תרעיל את
כל הגוף". באופן דומה, כאשר אנחנו נוטשים את האמונה בבורא עולם, אנחנו מתנתקים מיחסינו עמו וסובלים
. כאן בעולם החומרי. מכל מקום, יחסינו שבים ומתחדשים כשאנחנו מנסים לחזור ולהתאחד עמו




. טוב מעט ביראת ה' מאוצר רב ומהומה בו